תערובת כשרה

הבלוג של המוזיאון היהודי האוסטרי - ISSN 2410-6380

טוביה החלבן

Das Österreichische Jüdische Museum lädt herzlich ein zur Lesung und Diskussion von: Scholem Alejchems Tewje, der Milchmann Wann: Sonntag, 19. Jänner 2020, 14 Uhr Wo: Österreichisches Jüdisches Museum Scholem Alejchems…

Das Österreichische Jüdische Museum lädt
בזאת נתון כי

Lesung und Diskussion von:
Scholem Alejchems טוביה החלבן


כאשר: Sonntag, 19. Jänner 2020, 14 Uhr

שם: מוזיאון יהודי אוסטרי


Scholem Alejchems „Tewje, der Milchmann“ wurde vor allem in der Adaption von „Anatevka“ weltberühmt.
Wir lesen, erläutern und diskutieren Auszüge aus dem jiddischen Klassiker.


Wir ersuchen um Ameldung:

  • telefonisch: +43 (0)2682 65145
  • per E-Mail: info@ojm.at


אין הערות zu Tewje, der Milchmann

הרב סיימון גולדברגר

Ein tragisches „Follow-up“ zum Artikel über das Genisagrab in Kobersdorf Am 20. April 1938 wurden 13 Torarollen am jüdischen Friedhof von Kobersdorf begraben. An diesem 20. April wurde der Kobersdorfer…

טרגי "מעקב" לכתבה על Genisagrab ב מקויברסדורף

ב -20 באפריל 1938 קבור 13 ספרי תורה בבית הקברות היהודים מקויברסדורף, בשעה 20 זה באפריל, מקויברסדורף הרב סיימון גולדברגר גורש עם כל משפחתו על ידי הנאצים התעללו קשות.

במסמך בארכיון המדינה הרוסי (USHMMA RG 11.001M.25, סליל 106 SAM 674-1-109, 55-65), אנו מוצאים דו"ח מפורט מאוד על השעות הנוראות של מש' גולדברגר בגבול ההונגרי:

In Kobersdorf (Burgenland) überfiel zur Mittagszeit eine Rotte jugendlicher SA-Leute den 30-jährigen Rabbiner des Ortes, einen mit gültigem ungarischen Pass versehenen ungarischen Staatsbürger, namens Goldberger, „beschlagnahmten“ zunächst sein ganzes Barvermögen und alles von seiner beweglichen Habe, was sich leicht und schnell verkaufen lässt, dann luden sie den Rabbiner, seine eben erst vom Wochenbett aufgestandene Gattin mit ihren drei Kindern im Alter von 3 Wochen, 1 1/2 und 3 Jahren, nebst den für die deutschen Plünderer nicht verwendbaren Möbelstücken auf ein Lastauto, fuhren mit ihrer Beute, den Menschen und dem Mobiliar bis an das nahe gelegene ungarische Grenzdorf Harka und warfen dort, etwa 300 Schritte von der ungarischen Zollwache entfernt, aber noch auf österreichischem Gebiete, während ein eisiger Schneesturm übers Land fege, auf die roheste Art Menschen und Möbel vom Auto auf die Straße herab. Der Rabbiner schleppte sich bis zum ungarischen Grenzhaus, um dort Beistand zu erbitten und dann die Grenze, wie er mit Sicherheit annahm, überschreiten zu können. Er hatte aber die Rechnung ohne die ungarische Regierung gemacht, die beinahe täglich neue Verordnungen erließ, um auch mit gültigen Pässen versehene Juden, die ungarische Staatsbürger sind, die Rückkehr ins Vaterland unmöglich zu machen. Der ungarische Grenzwächter erklärte also pflichtgemäß dem Rabbiner, jeder ungarische Jude, der sich aus Österreich nach Ungarn nicht etwa flüchten, – weshalb denn und vor wem? – sondern „begeben“ wolle, müsse außer seinem Pass noch einen vom ungarischen Konsulat in Wien ausgefertigten Erlaubnisschein zum Überschreiten der ungarischen Grenze haben.

אבל איך, איך יכול עומד כבר על איש גבול גברי SA מנעו בכוח מלשוב אוסטריה, מספק היתר כזה מווינה בתוך זמן קצר? אז בקש גולדברגר, לפחות עצמו ועל משפחתו מפני הקור ולהגן סופת השלגים המייללת, מוצא מפלט ממוקם קרוב קוטג יינני בית המכס ההונגרי, אשר היה דלת במקום רק פתח אחד על הקורות. תחת חפציו עדיין סדין שבה הוא כיסה את רצפת העפר, כדי שהילדים לפחות לא צריכים לשכב על הרצפה הקרה הייתה ממוקמת. כי בינתיים זה היה בערב, והוא נועד לבלות את הלילה עם משפחתו ממוקמת עדיין על אדמת Winzerhäuschen האוסטרית.

שום דבר לא ידוע מהר יותר פאמה, וידענו כי בעיר הגבול ליד שופרון (Oedenburg) בקרוב מאוד על ידי אירועים בבית גבול Harka. אנשים צדקו מייד שלחו מכונית עם אוכל וכריות Harka כי לפני Winzerhäuschen, כמה צעדים מאחורי בית המכס ההונגרי, אבל כבר - כי תמיד יש להדגיש - רצו לעשות עצירה בשטח אוסטרי; הרגע לאחר מכן רדף תחת קללות וגידופים גסים על ידי גברי SA גרמנית בחזרה אל מעבר לגבול. ואז הלכו שלושה עם לקלגסים רובים חמושים בבקתה וקבע את הרב: "קום, יהודי מלוכלך, לקחת את הדברים שלך על גבו ולצאת מיד"

Draußen angelangt versetzten die deutschen Helden den Rabbiner, natürlich von hinten, einen Stoß, dass Goldberger auf die Straße hinschlug, und nun traktierten die drei SA-Männer ihr wehrloses Opfer mit Kolbenstößen und Fußtritten, bis Goldberger eine Rippe gebrochen wurde und er in einen Klumpen Blut verwandelt war. Während seine Gattin die Schmerzensschreie des Rabbiners vernahm, wie eine Wahnsinnige brüllend, im Dunkel der Nacht von einem Grenzhaus zum anderen irrte, stahlen die SA-Männer die Leintücher, auf denen die Kinder lagen, mit der Bemerkung: „Judenkinder sollen auf der Erde liegen“. Inzwischen war es dem Rabbiner, wie durch ein Wunder, gelungen, seinen Peinigern zu entfliehen und sich die wenigen Schritte bis zum ungarischen Zollhaus zu schleppen, vor dem er ohnmächtig zusammenbrach. Da stand, wie aus dem Boden gewachsen, plötzlich ein Zivilist, dem die SA-Leute zuriefen: „Gib dem Juden den letzten Hieb“. Zum Glück für den Rabbiner fiel er aber gerade auf den ‚Strich‘, der Österreich von Ungarn trennt, nieder und so konnte endlich die ungarische Grenzwache, die all diese Vorgänge, bebend vor Zorn, mit angesehen hatte, aber nicht eingreifen durfte, weil sich das Ganze ja noch auf österreichischem Boden abgespielt hatte, in Aktion treten. Sie trugen den über und über mit Blut bedeckten Goldberger zunächst ins Zollhaus, wo er gelabt wurde, dann schlugen sie in unmittelbarer Nähe ein improvisiertes Zelt auf, wo sie die Familie notdürftig unterbrachten – den armen Kindern waren unterdessen Finger und Füße erfroren – ließen ärztlichen Beistand aus Sopron kommen und, sobald es sein Zustand gestattete, den Schwerverletzten und seine Familie in die Stadt schaffen.

מסתיים בדו"ח כמעט כמו שאפשר לצייר תקווה. בספרות קראנו רק:

הנה עקבותיו בשבילנו. גורלם של שאר בני המשפחה של ר 'שמעון גולדברגר - אשתו פאולה ושלושה ילדים צעירים - לצערי גם דבר אינו ידוע.

שטיינר בית ארווין ג ', כפר קובר הקהילה היהודית לשעבר. ספר הזיכרון, ללא תאריך, 172f

גורלם של משפחת גולדברגר אך ידוע היטב:

סיימון גולדברגר נולד ב 03 ביולי 1908 בנו של ליפוט (לאופולד) גולדברגר רוזה ברגר Mad (הונגריה) נולד. אביו היה תלמיד חכם ועל לידת בנו בן 27, אמו בת 26 שנים.

Geburtsanzeige Simon Goldberger, 03. Juli 1908, Mad in Ungarn

הכרזה לידה סיימון גולדברגר, 03 ביולי 1908 Mad בהונגריה



אשתו פאולה (פרל) נולד ב 04 בספטמבר 1903 בכפר קובר, בתו של קודמו של הרב שמעון גולדברגר, משה ליפשיץ:

Geburtseintrag Paula Lipschütz, 04. September 1903 in Kobersdorf

לידה רישום פאולה ליפשיץ 04 בספטמבר 1903 מקויברסדורף



הרב סיימון גולדברגר היה אושוויץ נרצחו, רעייתו פולה (Perl) הייתה גם ב אושוויץ נרצחו, כל שלושת הילדים, לזר גולדברגר, יליד 20 מאי, 1935, הרמן גולדברגר, יליד 08 בדצמבר 1936, והורד נולד איזידור, 25 Mar., 1938, היו השואה נרצחה.


הודות הקדש-Atlani, טורונטו, קנדה, למתן מסמכים וסיוע בחיפוש.


אין הערות הרב סיימון גולדברגר

Genisa-אחיזת מקויברסדורף - 20 באפריל 1938

Ein bemerkenswerter Fund Dass der jüdische Friedhof Kobersdorf, zumindest auf mich, im Herbst eine besondere Faszination ausübt (siehe hier oder hier), ist kein Geheimnis. So war ich auch in den…

ממצא מדהים

זה בית הקברות היהודים מקויברסדורף, לפחות עבורי, בסתיו מפעיל קסם מיוחד (ראה כאן או כאן), האם אין זה סוד. אז הייתי בשבועות האחרונים פעמים בבית העלמין הזה, ובשתי הפעמים היו מזג אוויר גשום וערפילי.

Jüdischer Friedhof Kobersdorf, 25. November 2019

Jüdischer Friedhof Kobersdorf, 25. November 2019



הרבה חדש בבית העלמין הזה. האבנים בקבר הופשטו קיסוס, כתובות רבות כיום יותר קריאות. זה הושקעו בשנים האחרונות, עם זאת, אך ורק מקופת הקברות 445,000 יורו (שביכולתנו, משום שלפי החוק קרן הקברות, כלומר המגזר הציבורי, רק חצי שלם עבור, כל כך טוב להתחיל מההשקעה הכוללת הכפולה). נעשו בעיקר לגינון יצירות, אמצעים לטיפול עץ, אבן וכן סטטי לאבטח את האבנים בקבר, כמו על אתר האינטרנט של הקרן קריאה הוא.

עם זאת, מה שעדיין חסר הוא סרט תיעודי לוכד לא רק את השמות ותאריכי מוות על האבנים בקבר, אבל, ככל האפשר, את הכתובות כולו. ומעל לכל, לפתוח לציבור. עבור הכתובות מוגן על ידי העבודה שבצעה בעצם אפילו פחות מבעבר (משום "Efeudecke" חסר) והם יותר ויותר קשים לקריאה.
זה מובן לחלוטין כי 2009 הסכימו באופן עקרוני ראוי לשבח לפעול לשימור בתי קברות יהודיים אגורה עבור התיעוד הנחוץ מספקת.

כל האבנים לקבר עלונים קטנים דפקו עכשיו עם מספר, אשר מציין כי סקר של העלמין התקיים ותכנית עם המספרים נמשכים להתקיים.


מצבות ושברי אבן קבר נערמים על קיר בית הקברות מול, אשר ככל הנראה היו בבית הקברות ו (עדיין) לא יכול להיות מותקן. רוב האבנים בקבר אלה שברי המצבה גם לשאת מספרים למרבה המזל, ניתן אז בתקווה להניח כי המיקום המקורי של האבנים ידוע. חבל, כמובן, כי האבנים בקבר הן בגודל כך שזה כמעט בלתי אפשרי להבין מה היא אבן קבר או לקרוא כיתוב.

בפינה השמאלית התחתונה, אנו רואים כי שברי המצבה קטן נאספו על מסלול נפרד. וביום שברי אלה יש לצערי אין מספרים.

אבל בין המקטעים האלה, במיוחד אחד ראוי לתשומת לב מיוחדת: שבר אבן קברו של קבר Genisa (ראה להלן Excursus על "Genisa")!

Grabsteinfragment von Genisagrab am jüdischen Friedhof Kobersdorf

שבר אבן קבר Genisagrab הקברות היהודי מקויברסדורף


הבולט ביותר כי אנחנו ההווה באוסטריה מאשר הקברות המרכזיים ב 1987 הקמנו Genisagrabes לדעת לא Genisagrab יחיד של ספרי תורה חוללו בשואה.

ועכשיו נמצא בית הקברות היהודי מקויברסדורף שבר אבן קברו של Genisagrabes יחיד באוסטריה לפני 1945 ואינם יודעים היכן הקבר היה ממוקם במקור בבית הקברות!

Update 14. Jänner 2020: In dem 2015 erschienenen Buch „“ Frischman H., The Sheva Kehillos: Memories of Torah Life In The Western Hungarian Oberland Communities“ befindet sich ein Bild des noch kompletten Grabsteins (allerdings ohne Abschrift der Inschrift und ohne Übersetzung). Daher wird die Inschrift unten ergänzt.
Vielen Dank an Mag. Dieter Szorger für den Hinweis und den Bildscan!

Vollständiger Grabstein des Genisagrabes in Kobesdorf

Vollständiger Grabstein des Genisagrabes in Kobesdorf


הכתובת העברית

בכפר קובי הקדשה Genisagrab: תעתיק צדיק הקו ותרגום
[1] 3. Z (wi) SCH (ים) ו (ביצים) t (AG) של P (esach) 698 (= 20 אפריל 1938), יום ג' דחו“ה מ“פ תרצח
[2] כמו גירוש [היהודים] כדי G (Ottes) Sanctuary מוצק התקיים. לעת גלות ברגל ד'
[3] הנה מוסתרים פה נגנזו
[4] 13 Torarollen, י“ג ספרע הברית
[5] die Urim und Tummim, האורים והתומים
[6] als gingen ins Exil כאשר הלכו בגולה
[7] Väter und Kinder. אבות ובנים
[8] N(ach der kleinen Zeitrechnung). ל


הערות

קו 2: פשוטו כמשמעו: "בזמן הגלות (גירוש) לרגל G (יוטה)".

קו 3: Typo: חייבים כמובן זה נגנזו ולא נגנזר חם.

קו 4: פשוטו כמשמעו: "ספר הברית". [1]

קו 5: Exodus 28,30 u.a. אורים ותמיםUrim und Tummim„. Die „Urim“ bedeuten wörtlich „Lichter“, „Tummim“ etwa „Vollkommenheit“ (Luther übersetzt mit „Recht“, Buber mit „die Lichtenden und Schlichtenden“), beide sind vermutlich Los- und Orakelsteine des Hohepriesters im Jerusalemer Tempel.


20 אפריל, 1938

כל עוד לא מצאנו את החלק התחתון של המצבה, אנחנו לא יודעים אם, ואם כן, ממשיך כטקסט. זה יהיה לא רק באופן עקרוני, אבל מאוד מעניין בעיקר בשל המועד:

Hochinteressant ist jedenfalls das Datum des Grabsteins:

לאחר פתק רשמי בממשל מחוז אוברפולנדורף הרב סיימון היה גולדברגר על היוזמה של ראש העיר הנאצי מקויברסדורף Thrackl בלי מסדר גבוה על 20 באפריל 1938 נלקח בכוח מהכפר קובר עם משאית. ... רב גולדברגר צריך יגורש ב Neckenmarkt מעבר לגבול להונגריה. לרגל העברתו אל מעבר לגבול, הוא היה על ידי שומרי מכס ורנר M. ואת יערן אנטון ק, הן מכות קשות ב Neckenmarkt ו -3 M מהגבול בשטח הונגרי עזב. ר 'שמעון גולדברגר שכב שם ב -20 באפריל, בצהריים עד 21 באפריל אחר הצהריים עד שהוא הובא על ידי הצד ההונגרי של שופרון. [2]

Einen detaillierten Bericht über Rabbiner Simon Goldbergers Schicksal an der ungarischen Grenze finden Sie in unserem Blogartikel: הרב סיימון גולדברגר.

הרב סיימון גולדברגר היה אושוויץ נרצחו, רעייתו פולה (Perl) הייתה גם ב אושוויץ נרצחו, כל שלושת הילדים, לזר גולדברגר, יליד 20 מאי, 1935, הרמן גולדברגר, יליד 08 בדצמבר 1936, והורד נולד איזידור, 25 Mar., 1938, היו השואה נרצחה.

ביום זה 20 באפריל 1938, 13 ספרי התורה נקברו בבית הקברות היהודי מקויברסדורף. אחרי שאמרתי את זה היה: היהודים מקויברסדורף גורשו מהר ונרדפים ליהודי קהילות אחרות של בורגנלנד של היום. כבר בסוף מאי 1938, כמעט חודשיים לאחר מסוף שנקרא במרס 1938, לא היו יותר יהודים מקויברסדורף.

מה עכשיו לקבורת ספרי תורה זה 20 באפריל 1938, בעיצומו של Pesachtagen LED, אנחנו יכולים רק לנחש ו נותרו שאלות:

  • לרב גולדברגר לפני מות הקדושים שלו בסופו של דבר עדיין הבעלים של ספרי תורה הוביל לקבור או פרצו בקהילה (מובנות) לפאניקה והם החליטו לעשות את הצעד הזה? בכל מקרה, חיפזון כנראה הוצע מה שאולי יכול להעיד (ראה לעיל) ושגיאת החריטה על קו. 3
  • אם זה לא מתאים בטקסיות עבור ספרי תורה שהיו (יותר) מאוחסן בחללי Genisa בבית ההכנסה ועכשיו, היו לא ליפול לידי הנאצים בידיהם, קבור או היה זה שלא השתמש ספרי תורה, אשר אחד רציתי להגן עליהם מפני הנאצים? (לדוגמה, מכיוון שהוא האמין כי הם ברגע שהם נופלים לנאצים בידי מה היה רק ​​עניין של זמן, נאנסו בכל מקרה)
  • שאלת המנהיגים: מדוע זה שבר אבן קבר משמעותי וייחודי באוסטריה לא מספר כמו כמעט כל אבנים בקבר אחרות, שאיתם היו לפחות סביר מאוד ניתן לדעת את המיקום המקורי?


סטייה קטנה: Genisa

המילה "Genisa" או "גניזה" היא בעצם מילת זרה פרסית ואמצעים "אוצר". במשנה שבת 9 אנו קוראים: מֶקֶק סְפָרִים וּמֶקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן lgnzn "כרסם / חתיכות שחוקות של מגילות או האיגודים שלהם, לעומת זאת, להישמר כדי להסתיר„.

עם שניהם "Genisa" המרחבים מיועדים (בדרך כלל או בתי כנסת ליד) שבו כבר לא כתביו ליטורגית שמיש, אלא גם תפילין לאחסן וכו ', כמו גם את הקברים שבו הם קבורים אז. בבית הקברות המרכזי בווינה, Tor IV, כמו שיש כזה Genisaraum. בעיקרו של דבר מדובר בהגנה בשם אלוהים בכתבים אלה חפצי פולחן מהתעללות.
הכי משמעותי והכי טובים הידוע בנוי Genisa אלה במאה ה -7 ואני עזרא Synagoge ב פוסטאט, קהיר, אשר התגלה במאה ה -19 וה נמצאו 300,000 כתבי היד היהודים שברי כתב היד, שניתנה לתקופה מ -8 עד המאה ה -19.

בגרמניה, במיוחד בדרום גרמניה, וחלק היו של כאלה Genisaräume נמצא, בעיקר מהמאה ה -19, אם כי החדרים האלה הם אפילו טובים יותר מאשר אי פעם באמת כמו שצריכים (נוצרו כלומר כ בלעדיים, וכו 'לצורך האיסוף של כתבים נטושים). אז הם מצאו כ 2009 ב Genisaraum ההכנסה של ביירוית אפילו גיליון יידיש מן הלחץ הומבורגר אוילנשפיגל של 1735

קברות Genisa, אולם, ישנם (לפחות דוברי גרמנית) כמה, כנראה בגלל באתרי הקבר היו קרובות לא מזוהים. בנוסף הקבר שצוין עבור ספרי תורה חוללו בשואה על מרכז בית הקברות בווינה, IV. Torאנחנו יודעים בגרמניה על Genisa-קבר בבית הקברות היהודי בווירצבורג או קברים בבית הקברות היהודי Altengronau ב ראשי-Kinzig-קרייס וב Adelsheim-Sennfeld (נקאר-אודנוואלד). [3]

Frowald גיל המשגיח מנסח זאת כך:

זה היה כנראה מספיק חרדים כתביו כאלה וחפצים לא לזרוק, אבל לא מספיק אורתודוקסים לספק בחדר נפרד עבורם או כמו נהג בגרמניה, לקבור בבית הקברות. [4]

ללא אירועים דרמטיים שמסביב -20 באפריל 1938, נוכל ביותר להניח סביר להניח שאתה לא תקבור את ספרי התורה מקויברסדורף.

שבר אבן קברו של Genisagrabes בכפר היהודי הקברות הקוברים הוא בפרספקטיבה מדעית, קרן חשובה מאוד.
מעל לכל, זה מראה בצורה דרמטית סוף קהילה יהודית בת מאות שנים מנקודת מבט יהודי פנימי גרידא.


הערות שוליים

[1] ספר הברית "ספר הברית" למעשה מתייחס לאוסף החוק הישראלי העתיק, המילה עצם לקוח מתוך ספר שמות 24.7: "הוא [משה] לקח את ספר הברית וקרא אותו אל העם." [חזרה מן הערת שוליים (1)]

[2] Haus שטיינר ארווין ג ', כפר קובר הקהילה היהודית לשעבר. ספר הזכרון, ND, 172, ו מצוטט ב: סוזנה Uslu-Pauer וחווה Holpfer: לפני בית המשפט העממי. בורגנלנד הליכים נגד פושעי מלחמה נאצים 1945 כדי 1955. בורגנלנד מחקר, כרך 96, 171, אייזנשטדט 2008. [חזרה מן הערת שוליים (2)]

[3] המשגיח Frowald גיל, Genisot כמקור היסטורי, ב: חיי היהודים בארץ: מחקרים על תולדות יהודי גרמניה, ed. על ידי מוניקה ריקרץ ו ריינהרד Rürup, טובינגן 1997, עמוד 207.
מאוד שונה אחד הולך על בחו"ל עם ובכפוף: A מאוד מרשים 1947 נבנה Genisagrab, בעצם "Genisa המאוזוליאום", אנו מוצאים בבית הקברות היהודי של סנטיאגו דה צ'ילה, שבו 14 בשריפה הכנסת על 26/27 , אוקטובר 1944 קבורים נהרס ספרי תורה.
[חזרה מן הערת שוליים (3)]

[4] המשגיח Frowald גיל, Genisot כמקור היסטורי, ב: חיי היהודים בארץ: מחקרים על תולדות יהודי גרמניה, ed. על ידי מוניקה ריקרץ ו ריינהרד Rürup, טובינגן 1997, 207f. [חזרה מן הערת שוליים (4)]


4 Kommentare zu Genisa-אחיזת מקויברסדורף - 20 באפריל 1938

מקרה טרגי

Am 3. Dezember 1928, um 5.30 Uhr am Morgen, verstarb Frau Josefine Sara Weiss mit 28 Jahren in Eisenstadt und ist auf dem jüngeren jüdischen Friedhof von Eisenstadt begraben. Sie…

Am 3. Dezember 1928, um 5.30 Uhr am Morgen, verstarb Frau Josefine Sara Weiss mit 28 Jahren in Eisenstadt und ist auf dem jüngeren jüdischen Friedhof von Eisenstadt begraben. Sie war mit dem Schuhhändler Hugo Jehuda Weiss verheiratet und hinterließ einen Sohn, Hartwig, der nur wenige Monate zuvor, am 23. März 1928, geboren wurde. Als Todesursache wird im Sterbebuch „Fehlgeburt“ angegeben.
Tragisch und vielleicht nicht ganz richtig. Die wahre Geschichte rund um die Todesursache von Frau Weiss ist wahrscheinlich noch viel tragischer. Vielleicht erklärt diese Geschichte auch die Auffälligkeit, dass auf einem so großen und schönen Grabstein wie dem der Josefine Weiß nur wenige Zeilen Standardtext ohne expliziten Lobteil zu finden sind…

Proteste gegen einen Freispruch
Wiener Neustadt, 24. August (1929)

Vor einem Schöffensenat unter dem Vorsitz des Landesgerichtsrates Dr. Rießlein hatten sich der Arzt Dr. Paiker und seine ehemalige Assistentin Marie March wegen des Verbrechens nach §144 in geheimer Verhandlung zu verantworten. Als aus dem öffentlich verkündeten Urteil der Freispruch der beiden Angeklagten hervorging, bemächtigte sich einer Schar von Zuhörern, Kennern des tragischen Falles, der der Anklage zugrunde lag, große Unruhe, die in lauten Ausrufen und Protesten ihren Ausdruck fand.

Aus der Urteilsbegründung ging folgender Tatbestand hervor: Josefine Weiß war seit dem Jahre 1927 mit dem Schuhhändler Hugo Weiß in Eisenstadt verheiratet. Beide waren orthodoxe Juden. Im März 1928 gebar die Frau ein Kind, im November des gleichen Jahres fühlte sie sich wieder Mutter. Am 26. November reiste die Frau nach Wiener Neustadt, um, wie sie ihrem Gatten sagte, ihre Schwester zu besuchen. Als die gesund abgereiste Frau nach vier Tagen über Betreiben des Gatten heimkam, machte sie den Eindruck einer Schwerkranken und legte sich tatsächlich sofort zu Bett. Auf Drängen des Gatten berichtete sie endlich, dass sie in Wiener Neustadt bei Frau March gewesen sei, durch deren Vermittlung der angeklagte Arzt an ihr einen Eingriff vornahm. Die Kranke bat den Mann um stillschweigen, als sich aber ihr Zustand dauernd verschlechterte, musste endlich doch Stadtphysikus Dr. Pap berufen werden, der eine schwere Bauchfelleiterung feststellt, an der Frau Weiß am 3. Dezember unter qualvollem Leiden starb.

Die Verstorbene hatte nach ihrer Heimkehr dem Gatten und einer Nachbarin die Vorgänge während des Eingriffes, den Dr. Paiker in Gegenwart der Assistentin vorgenommen hatte, geschildert. Die Tote hatte ihren Mann und die Frau um strengstes Stillschweigen auch deshalb gebeten, da im Sinn ihres orthodoxen Glaubens die Abtreibung auf das strengste verboten ist.

Zur Verhandlung in Wiener Neustadt waren Hugo Weiß und eine große Anzahl orthodoxer Juden erschienen. Als der Vorsitzende den Freispruch der Angeklagten verkündete und bekanntgab, dass Hugo Weiß mit seinen Schadenersatzansprüchen von 30.000 Schilling abgewiesen worden sei, nahmen die Zuhörer gegen den Gerichtshof und den Verteidiger der Angeklagten Dr. Reichardt, so heftig und lärmend Stellung, dass die Justizwache zur Räumung des Saales und des Korridors schreiten musste.

Der Freispruch wurde damit begründet, dass die Sachverständigengutachten den verpönten Eingriff nicht einwandfrei erwiesen haben. Die Aussagen des Gatten und der Schwester der Verstorbenen und des Primarius von Eisenstadt, Dr. Pap, reichten nach dem Gutachten des Senats für einen Schuldspruch nicht aus.

Arbeiterzeitung, 25. August 1929, Seite 13

Der Ehemann, Hugo Jehuda Weiss, heiratete am 10. Juni 1930 ein zweites Mal: Rosa Farkas, geb. am 02. Mai 1900 in Káld (Ungarn).

Hugo Jehuda Weiss konnte 1938 emigrieren. Er starb am 13. April 1984 mit 82 Jahren in Haifa und ist dort am jüdischen Friedhof begraben. Angegeben sind auch seine Eltern: Ascher und Chana (= Ernst Weiss und Johanna Ungar).

Vielen Dank an Herrn Karl Pilat (dessen Schwiegermutters Mutter die Schwester von Hugo Weiss ist) sowohl für die Bestätigung des Todesdatums von Hugo Weiss als auch für die beiden Dokumente der „Steuerunbedenklichkeit“ von Herrn Weiss im Jahr 1938:


Weiterführende Links zum Thema:


אין הערות zu Ein tragischer Fall

למצוא:

סלקטורים גנרי
התאמות מדויקות בלבד
חיפוש בכותרת
חפש תוכן
חיפוש בהודעות
חפש בדפים
rl_gallery
סינון לפי קטגוריה
Abbazia / אופטיה
ב'חדר
פיומה / רייקה
בית הקברות אייזנשטדט (מבוגרים)
בית הקברות אייזנשטדט (הצעיר)
בית הקברות מקויברסדורף
בית הקברות מטרסבורג
קברות טריאסטה
פרידהוף ורינג
הגנאלוגיה
Krmchs
תרבות ואמנות
חיים ואמונה
מתנות / מזכרות
Salischtschyky / זאלשצ'יקי
אירועים
nach oben