תערובת כשרה

הבלוג של המוזיאון היהודי האוסטרי - ISSN 2410-6380

Bilderverbot, Torastudium und ein Straßenräuber

In der 4. Folge unseres Podcasts “Koscher-Schmus” geht es um das biblische Bilderverbot und zwei rabbinische Gelehrte, von denen der eine besonders schön und der andere ursprünglich ein Straßenräuber war…


Koscher-Schmus1 ‒ Der Podcast des Österreichischen Jüdischen Museums befasst sich mit häufigen Fragen von Besucherinnen und Besuchern ‒ in dieser 4. Folge erzählt Johannes Reiss über eine der bedeutendsten antiken Synagogen, das biblische Bilderverbot und zwei rabbinische Gelehrte, von denen der eine besondes schön und der andere ursprünglich ein Straßenräuber war.


[1] Schmus (‎שמוס): aus jiddisch שמועס mit der Bedeutung: “Plauderei, Gespräch, Klatsch” [חזרה מן הערת שוליים (1)]


Diese Podcast-Episode ist eigentlich ein Follow-up zu Episode Nr. 3 “Mit dem Anfang“.

Stemberger Günter: Einleitung in Talmud und Midrasch, C.H.Beck, 8., neu bearbeitete Auflage, München 1992, S. 44ff, 93.

JOHANAN BEN NAPPAḤA (Jewish Virtual Library).

Synagoge von Dura Europos (Wikipedia).

Wasserstein Abraham, ריש לקיש בין הליסטים. A Good Man Fallen Among Robbers, in Tarbiẕ 1979/80, Heft 1/2, Band 49, S. 197f / תרביץ תשרי-אדר תש”ם, חרברת א/ב, כרך מט, המכון למדעי היהודות ע”ש מגדל
Published By: Mandel Institute for Jewish Studies


אין הערות zu Bilderverbot, Torastudium und ein Straßenräuber

היום יום ראשון 8 טבת 383 ...

Der Beitragstitel ist ein Zitat aus der Grabinschrift des ältesten jüdischen Grabsteins von Ebenfurth vom 11. Dezember 1622. Ein Sensationsfund: 28 Grabsteine und Grabstein-Fragmente in Ebenfurth Überblicksseite 28 Grabsteine und…

כותרת התרומה היא ציטוט מהכינוי של מצבה יהודית עתיקה ביותר מאיבנפורת מיום 11 בדצמבר 1622.


ממצא סנסציוני: 28 מצבות ושברי מצבה באבנפורט


Landesrabbiner Schlomo Hofmeister

הרב המדינה שלמה הופמייסטר מבקר במצבות בטירת אבנפורט


בתחילת 2020, שיפוצים ב שלוס אבנפורת 28 מצבות יהודיות או שברי מצבה מהמאה ה -17 נמצאו ביסוד החומה שנבנתה להגנה מפני התקדמות העות'מאנית בשנת 1683. המצבה העתיקה ביותר היא עם תאריך המוות 8 בטבת 383 = 11 בדצמבר 1622. ניתן לתאר את הממצא בכל מקרה כתחושה, מכיוון שלא היה ידוע עד כה כי מצבות אלה או שברי מצבה מימי הזוהר של הקהילה היהודית באנפורת עדיין קיימים.

Restaurierte Mauer im Schloss Ebenfurth, in deren Fundament die 28 jüdischen Grabsteine bzw. Grabstein-Fragmente 2020 gefunden wurden

קיר שוחזר בארמון אבנפורת, שביסודותיו נמצאו 28 מצבות יהודיות או שברי מצבה בשנת 2020



על תולדות היהודים באבנפורת

כאשר הושקעה בניית בית הכנסת לשעבר אבנפורת בשנת 1994, החלו גם מחקר על ההיסטוריה היהודית של העיר.[1]
בית הכנסת היה באנאפלץ, לימים בית הסנדלר מאייר, באמצע הרובע היהודי.[2] שער לבית הכנסת עם הציטוט העברי "זה שער ה ', צדיקים ייכנסו לשם(תהילים 118.20 בתור נוטריקון ז”ה”ל”ייצ”י”ב”) ניתן לחסוך ולשפץ.

יתכן שהיה כבר בימי הביניים, לפני מה שמכונה "פאניקה של וינר", השמדתם או גירושם המלא של היהודים מדוכסות אוסטריה, קהילה יהודית באבנפורת.

בכל מקרה, היישוב מחדש התארך זמן רב מאוד, רק הגירוש מדוכסות שטיריה וקרינתיה בשנת 1496/97 הוביל ליישוב חדש של יהודים באוסטריה תחת אננס. באישור קיסרי, אותם יהודים שלא עברו לגוריזיה, לטריאסטה או לאסטריה או להונגריה, בוהמיה ומורביה התיישבו תחילה באזור הגבול ההונגרי באזור בורגנלנד של ימינו, וקצת אחר כך גם באוסטריה התחתונה. בשנת 1614 תועדו יהודים לראשונה באבנפורט.[3]

בין 1652 ל- 1671 הייתה אבנפורת הקהילה היהודית הגדולה ביותר מתוך 48 קהילות יהודיות באוסטריה התחתונה. אורבר שלטון אבנפורת משנת 1644 (HKA, אורבר מס '944) מונה 25 בתים בעיר המיושבים על ידי יהודים. בשנים 1652, 1662 ו- 1666 נרשמו באבנפורת '24 משפחות יהודיות, בשנת 1669 היו אפילו 45 משפחות. איננו יודעים מה הסיבה לצמיחה החזקה של האוכלוסייה היהודית בשלוש שנים בלבד.

היהודים האחרים היו פעילים בעיקר בטחינה, עבודות יד ופעילויות דומות נאסרו על היהודים.

... בדו"ח של ארכיון הקאמרי של בית המשפט ב- 28 באפריל 1622, דווח על 'זהב, כסף, גרושן, חלפזן בטרוחן' מאת ישראל מרקסן וסלומון, שניהם 'ג'ופט פון אבנפתור', ... דיווח על סגן לנדודן היה "פובוס מ- אבנפורת ', שהיה אחראי על חלוקת המס סביב 1666. יתר על כן, בהצהרה מיום 24 ביולי 1662, סגן הערכה ח '. פייביש אבנפורטר ג'ופט קרא 'אהוב'. שומת המס ב -3 באוגוסט 1662 הייתה: 116 גילדות 24 קר ', השאר היה ב- 17 באפריל. 1663 לפירעון באותו סכום.[4]

פינוי היהודים מאבנפורט נוסף החל ב- 26 באוגוסט 1671. משנת 1671 יש לנו מעט מידע על חיי היהודים בעיר. רק לאחר 1867 ישבו כמה משפחות מחדש באבנפורת.

מה שנקרא אנשלוס במארס 1938 חתם את תחילת סוף כל החיים היהודיים באבנפורט. בשנת 1941, 47 יהודים ממוצא לא ידוע, היו עובדי כפייה של הנהלת האחוזה באבנפורט.


[1] פילפיטש אנטון, די ג'ודן באבנפורת, ב: דוד, שנה 7, מס '26, ספטמבר 1995, 12f. [חזרה מן הערת שוליים (1)]

[2] גלאץ סנדרה, בתי כנסת של ימי הביניים ועת החדשה המודרנית באזור אוסטריה תחתית. שחזור וירטואלי של בתי הכנסת של Oberwaltersdorf ו- Ebenfurth (עבודת דיפלומה), וינה 2013, עמ '60ff.; ג'אנה פייר, בית כנסת באוסטריה, וינה 1992, 40. [חזרה מן הערת שוליים (2)]

[3] ברוג'ר אוולין, קיל מרתה ואחרים, תולדות היהודים באוסטריה, וינה 2013, 237ff; שטאדינגר ברברה, גנץ דורפר מלא יהודים, וינה 2005, בפרט 93 [חזרה מן הערת שוליים (3)]

[4] פילפיטש אנטון, די ג'ודן באבנפורת, ב: דוד, שנה 7, מס '26, ספטמבר 1995, 12f. בשנת 1581 הפך אבנפורת למשכנה של רבותי אונברזגט. גונקר המשיך למכור. ייסודה של הקהילה היהודית חל במקביל לתקופתם והטירה קיבלה את המראה הנוכחי שלה. [חזרה מן הערת שוליים (4)]



למרות שמבחינה יהודית, כביכול, מחוץ לנושא, ניתן להזכיר כאן גם תגלית רשת מדהימה כמעט: הקלטת הצליל היחידה ששרדה של זוכת פרס נובל לשלום האוסטרית ברטה פון סוטנר (כדודה בולוט) בארמון אבנפתור, ב- 23 במאי 1904. תודה סילביה Freudensprung-Schöll על מציאת ועצות!



2 תגובות שהיום הוא יום ראשון טבת 383 8 ...

כמעט שום דבר אחר ...

Sollen die Museen wieder öffnen? Was sagen die Museen? Was die Besucher*innen? Was sind Eure Erfahrungen? fragt Jörn Brunotte in seiner Blogparade #closedoropen, zu der er auch mich/uns einlud. Vorweg:…

Sollen die Museen wieder öffnen? Was sagen die Museen? Was die Besucher*innen? Was sind Eure Erfahrungen?

fragt Jörn Brunotte in seiner Blogparade #closedoropen, zu der er auch mich/uns einlud.


Vorweg: Unser Museum, das Österreichische Jüdische Museum, liegt in der Provinz, jedenfalls von der Hauptstadt Wien aus gesehen. Heute. In der Mitte des 19. Jahrhunderts freilich waren die jüdischen Gemeinden, die auf diesem bis 1921 westungarischem, heute burgenländischem Gebiet existierten, zum Teil echte Metropolen, die als solche auch Weltruhm erlangten. Zumindest in der jüdischen Welt.

Das ist heute anders. 1938 bedeutete das endgültige Aus allen jüdischen Lebens im Burgenland. Das Österreichische Jüdische Museum hat das Glück, mitten im ehemaligen jüdischen Viertel von Eisenstadt platziert zu sein, die ehemalige Privatsynagoge des Hoffaktors Samson Wertheimer in unserem Haus ist die einzige „living synagogue“ des Burgenlandes. Synagogale Gottesdienste kann es aber nur mehr geben, wenn jüdische Touristen kommen oder wir organisieren …

Jüdische Touristen, vor allem aus den USA, kommen jährlich und besuchen die beiden jüdischen Friedhöfe und unser Museum. Besonders im Frühsommer. Seit Mitte März dürfen sie aber nicht mehr kommen, wie lang das so bleibt, ist derzeit offen. Die österreichischen Touristen sowie UrlauberInnen aus Deutschland und einigen anderen angrenzenden Staaten dürfen mittlerweile wieder reisen, das offizielle Burgenland punktet, so der Landeshauptmann und Kulturreferent jüngst mit Hinweis auf die Auswertung einer aktuellen Studie, mit „Natur, Kulinarik, Wein und Wellness“[1] .

Das alles wäre für unseren Zusammenhang vielleicht nicht so wichtig, soll aber deutlich machen, dass ich kein pauschales Urteil abgeben kann und will, ob Museen jetzt öffnen sollen oder nicht. Ich beziehe mich ausschließlich auf die sehr spezielle Situation unseres Museums.

Auch wir mussten am 16. März schließen, im Gegensatz zu vielen anderen Museen und Kulturbetrieben waren aber unsere MitarbeiterInnen nicht auf Kurzarbeit, sondern zunächst im Homeoffice. Was vor allem deshalb nicht nur möglich, sondern sinnvoll war, weil unser Museum bereits seit 2009 mit sehr hoher Frequenz und Regelmäßigkeit wesentliche Inhalte der Museumsarbeit online, also digital publiziert und über diese Onlineplattform mit seinen Usern intensiv interagiert. Nicht zuletzt für uns die beste Möglichkeit, unser relativ kleines Museum weltweit bekannt zu machen. Und diese Arbeit kann natürlich auch vom Homeoffice aus erledigt werden. Genau genommen, leise angemerkt, sogar besser als nur nebenbei, zwischen Meetings, der Betreuung von BesucherInnen und Führungen.

Diese Arbeit hat aber nichts zu tun mit den gut gemeinten Tipps mancher Regierungsverantwortlichen, dass Museen jetzt stärker auf Digitalisierung setzen sollen. Die meisten dieser Tipps zielten auf Substitution. Weder für Schülerinnen und Schüler noch für Erwachsene können aber Onlineführungen Ersatz für einen Besuch im Museum bieten. Ich sehe nicht in die Gesichter meiner OnlinebesucherInnen (für mich zumindest ist das ausgesprochen wichtig), ich sehe nicht, ob sie noch zuhören, wie sie mein Gesagtes aufnehmen, ob sie überhaupt verstehen, was ich erzähle, ob sie gähnen, weil sie mein Vortrag ermüdet, ob sie lachen, wenn ein Witz fällt usw. Bei Kindern ist die Problematik selbstverständlich eine noch viel größere, insbesondere SchülerInnen der Volksschule brauchen das haptische Erlebnis (etwa das Pergament der nicht koscheren Torarolle angreifen), oder auch das visuelle (etwa den Sandkalkstein der 300 Jahre alten Grabsteine am jüdischen Friedhof). Ein Video könnten sich die Kinder auch in der Schule im Religions- oder Geschichteunterricht ansehen. Die Kinder wollen interagieren, sprich, zwischendurch etwas sagen, fragen, singen, meinetwegen auch tanzen… Faktum ist, dass das individuelle Erlebnis im Museum nicht substituierbar ist. Digitale Arbeit ist für uns von Anfang an kein beliebiges Beiwerk der Museumsarbeit oder eine “Weil-es-heute-sein-muss”-Ergänzung, sondern integraler Bestandteil unserer Museumsarbeit. Die “virtuellen BesucherInnen” sind uns in gleichem Maße wichtig wie die physischen.

Die Letzteren durften seit 16. März nicht ins Museum kommen. Vor allem die vielen bis Ende Juni abgesagten Schulklassen und Erwachsenengruppen schmerzen extrem, auch wegen des erheblichen finanziellen Verlusts, den wir in diesem für uns jährlich so wichtigen Quartal heuer durch die Absagen machen.

Ab Mitte April arbeiteten wir wieder, tageweise abwechselnd, im Museum und konnten längst notwendig gewordene Adaptierungsarbeiten angehen und mittlerweile auch umsetzen. Auch digital setzten wir neue Impulse: Mit einem Video aus der Drohnenperspektive sowie unserem neuen Format, dem Podcast “Koscher-Schmus“, der sich vor allem mit häufigen Fragen unserer BesucherInnen beschäftigt, versuchten wir wieder Lust auf einen Museumsbesuch zu machen, sobald ein solcher möglich sein wird.

Die Entscheidung, das Museum für EinzelbesucherInnen voraussichtlich erst am 1. Juli wieder zu öffnen, hing vor allem damit zusammen, dass weder US-Touristen noch Schulklassen, die beiden stärksten Gruppen in dieser Jahreszeit, derzeit kommen können bzw. dürfen. Gruppen im sich alle paar Tage ändernden gesetzlichen Rahmen dürfen ohnehin schon seit Mitte Mai das Museum besuchen und Anfang Juni starteten wir eine Vortragsreihe, die, soweit wir bisher sagen können, ausgesprochen gut besucht wird. Die VeranstaltungsbesucherInnen kommen mit großer Begeisterung, unisono suchen sie wieder das Gespräch, die Diskussion, das Live-Erlebnis.

Faktum ist, dass das Burgenland in erster Linie tatsächlich See-, Bade- und Radtouristen anlockt. Aber auch diese werden einmal müde vom Sport und von der Sonne… spätestens dann sollten wir Museen unserer kulturpolitischen Aufgabe nachkommen können und geöffnet haben. Wir im jüdischen Museum sind jedenfalls flexibel genug, um auf mögliche Touristenströme in den nächsten Tagen zeitnah zu reagieren und doch schon vor dem 1. Juli zu öffnen.


[1] Interview mit Landeshauptmann Hans Peter Doskozil “Unsere Heimat hat viele Vorzüge!” auf “schauclub.at”: https://www.schauclub.at/magazin/landeshauptleute-im-schau-talk-teil-1/ [חזרה מן הערת שוליים (1)]


1 תגובה zu Fast nichts anders …

MIT dem Anfang …

In der 3. Folge unseres Podcasts “Koscher-Schmus” geht es am Vorabend von Schawu’ot um die Tora und um das erste Wort der Tora …


Koscher-Schmus1 ‒ Der Podcast des Österreichischen Jüdischen Museums befasst sich mit häufigen Fragen von Besucherinnen und Besuchern ‒ in dieser 3. Folge geht es am Vorabend von Schawu’ot um die Tora und um das erste Wort der Tora…


[1] Schmus (‎שמוס): aus jiddisch שמועס mit der Bedeutung: “Plauderei, Gespräch, Klatsch” [חזרה מן הערת שוליים (1)]


אין הערות zu MIT dem Anfang …

למצוא:

סלקטורים גנרי
התאמות מדויקות בלבד
חיפוש בכותרת
חפש תוכן
חיפוש בהודעות
חפש בדפים
rl_gallery
סינון לפי קטגוריה
Abbazia / אופטיה
ב'חדר
אבנפורת
פיומה / רייקה
בית הקברות אייזנשטדט (מבוגרים)
בית הקברות אייזנשטדט (הצעיר)
בית הקברות מקויברסדורף
בית הקברות מטרסבורג
קברות טריאסטה
פרידהוף ורינג
הגנאלוגיה
Krmchs
תרבות ואמנות
חיים ואמונה
מתנות / מזכרות
פודקאסטים
Salischtschyky / זאלשצ'יקי
אירועים
nach oben