Koschere תערובת

הבלוג של המוזיאון היהודי האוסטרי - ISSN 2410-6380

Schlagwort: Wien

Zwischen Park, Vogelschutzgebiet und einem ‘Haus der Ewigkeit’

Jüdischer Friedhof Währing Links zum Projekt Zur Übersichtsseite des Projekts “Jüdischer Friedhof Währing” Die Grabsteine (The Gravestones) (work in progress) Personenregister Über die Geschichte des jüdischen Friedhofs Währing gibt es…

Jüdischer Friedhof Währing

Links zum Projekt


Über die Geschichte des jüdischen Friedhofs Währing gibt es mittlerweile umfangreiche, zum großen Teil auch online verfügbare Literatur. Wir beschränken uns daher in dieser Hinsicht nur auf die nötigsten Informationen.

Der jüdische Friedhof Währing ist der zweitälteste jüdische Friedhof Wiens. Die Sanitätsverordnung Kaiser Josefs II. von 1784 hatte aus hygienischen Gründen Friedhöfe innerhalb des Linienwalls verboten und zur Auflösung des ältesten jüdischen Friedhofes von Wien, dem in der Seegasse, geführt. Der nun angelegte jüngere Friedhof in Währing wurde zwischen 1784 und 1879 belegt. Nach der Schließung des Friedhofes in Währing fanden die meisten Begräbnisse auf dem alten israelitischen Friedhof beim 1. Tor des Zentralfriedhofs, ab 1917 auch beim 4. Tor, statt (mehr Informationen zum Friedhof etwa auf “geschichtewiki.wien.gv.at“.

Der heute noch erhaltene älteste Grabstein auf dem jüdischen Friedhof Währing ist der von Simon Salomon Sinzheim. Er starb am 13. April 1784 an Auszehrung und Erschöpfung (!) und war der Neffe von Löb Sinzheim, einem der bedeutendsten Hoffaktoren und Wiener jüdischen Finanzmänner des 18. Jahrhunderts.

Die Belegung des Währinger Friedhofs spiegelt die gesamte soziale Breite der jüdischen Bevölkerung Wiens im 19. Jahrhundert wider: Bedeutende, sogar geadelte Familien wie Arnstein, Wertheimstein und Todesco sind hier begraben, und am anderen Ende der Leiter Hausierer, Bettler und die verachteten Schnapsbrenner und Schankwirte, die “Branntweiner”, wie sie in Wien genannt wurden. Ihre Herkunftsorte umfassen die gesamte Landkarte der habsburgischen Monarchie sowie viele deutsche Städte.

Keil Martha, Von Baronen und Branntweinern (Original: Martha Keil, Elke Forisch, Ernst Scheiber (Hg.): Denkmale – Jüdische Friedhöfe in Wien, Niederösterreich und Burgenland . Hg. von Club Niederösterreich, Institut für Geschichte der Juden in Österreich, Wien 2006, S. 54-59.)

Der Plan der Israelitischen Kultusgemeinde Wien, um 1900 den jüdischen Friedhof Währing in einen öffentlichen Park umzugestalten, dürfte Mitarbeiter der Kultusgemeinde dazu veranlasst haben, alle Grabinschriften abzuschreiben. Die etwa 9.500 Abschriften wurden in den Central Archives of the Jewish People in Jerusalem wieder gefunden.
Die Abschriften wurden einige Jahre später vom Archivar der Israelitischen Kultusgemeinde, ד"ר פנקס היינריך (geb. 25. Oktober 1865 in Iași (dt.: Jassy, viertgrößte Stadt Rumäniens), zuständig nach Wien, gest. 02. Dezember 1932 in Wien) überarbeitet. Und zwar wirklich akribisch überarbeitet: Denn Heinrich korrigierte nicht nur die Abschreibefehler auf den Blättern, sondern auch die Fehler, die die Steinmetze auf den hebräischen Grabinschriften verursachten. Dass diese Vorgangsweise bald zu Unstimmigkeiten mit der Leitung der Kultusgemeinde führen musste, liegt auf der Hand, waren doch insbesondere die entstehenden Kosten durch die von Heinrich aufgetragenen Korrekturen der Steinmetze und, falls erneut Fehler passierten, wiederholte Korrekturen, bald zu hoch…
Für uns heute sind die Überarbeitungen Heinrichs von unschätzbarem Wert, weil er nicht nur die Abschriften auf Fehler hin korrigierte und der Zeilengerechtigkeit Rechnung trug, sondern zusätzlich viele biografische Hinweise, v.a. auf Grundlage des Totenbuchs, auf den Blättern nachtrug.
Sie finden bei jedem von uns online gestellten Grabstein auch den Scan der Abschrift (so vorhanden) mit den Korrekturen / Ergänzungen von Dr. Pinkas Heinrich.

Nota bene: Ohne die Abschriften und die Korrekturen und Ergänzungen von Dr. Pinkas Heinrich wäre es bei sehr vielen Gräbern heute unmöglich, sie korrekt zuzuordnen!


Der unscheinbare Grabstein von Dr. Pinkas Heinrich befindet sich auf dem Zentralfriedhof, Tor IV, Gruppe 14a, Reihe 9, Stein 44 (übrigens nur wenige Meter entfernt von den Gräbern der aus dem jüdischen Friedhof Währing Exhumierten und am Zentralfriedhof Wiederbestatteten, s.u.). Dr. Heinrich war unverheiratet, das Begräbnis wurde durch seine Versicherung bezahlt. Die hebräische Inschrift ist sehr kurz, trotzdem wird sie dem Gelehrten gerecht:

Der vollkommene Weise, der Forscher,
MORENU (unser Lehrer und Meister) Pinkas Heinrich.
E(r starb) am 3. Kislew 693 (= 02. Dezember 1932).
S(eine Seele) m(öge eingebunden sein) i(m Bündel) d(es Lebens).


Jüdischer Friedhof Währing und Eisenstadt

Viele Grabsteine des jüdischen Friedhofs Währing führen uns nach Eisenstadt. Familien von Wien zogen nach Eisenstadt, die nächste oder übernächste Generation dieser Familien und andere Familien von Eisenstadt nach Wien. So wird etwa Heinrich (Zwi Hirsch) Janowitz am 18. März 1838 in Eisenstadt geborgen, war Kleinhändler in Wien, starb dort am 26. Juli 1866 und ist am jüdischen Friedhof in Währing begraben. Seine rein hebräische Grabinschrift gibt den Herkunftsort an:

S(ohn des) wundervollen Rabbinischen, unseres Lehrers und Meisters Jakob Janowitz von den Einwohnern der heiligen jüdischen Gemeinde אייזנשטדט.

אבא Jakob ben Mendel Janowitz, gest. 1872, ist, so wie drei seiner אחיות und zwei seiner אחים, am älteren jüdischen Friedhof, אמא Johanna Lea Chana Janowitz, gest. 1902, sowie Schwester Katharina, verh. Austerlitz, gest. 1921, sind am jüngeren jüdischen Friedhof in Eisenstadt begraben.
Ebenfalls am älteren jüdischen Friedhof begraben sind die Großeltern väterlicherseits, Mendel Janowitz, gest. 1832, und Katharina Gütel Janowitz, gest. 1841, sowie die Großeltern mütterlicherseits, Alexander Süßkind ben Rafael Pollak Mühlendorf, gest. 1853 und Maria Mirl Pollak, gest. 1873.

Nach Eisenstadt führt uns der jüdische Friedhof Währing aber auch ab dem Jahr 1939. Denn im Frühjahr dieses Jahres hatte Dr. Richard Pittioni als Leiter des “Burgenländischen Landschaftsmuseums” in Eisenstadt seinen Wunsch an die anthropologische Abteilung des Naturhistorischen Museums in Wien herangetragen, zum Zwecke “rassenkundlicher” Forschungen Grabungen an jüdischen Friedhöfen, darunter insbesondere auf dem jüdischen Friedhof Währing, durchzuführen. Im August 1939 wurde ein entsprechender Antrag von Direktor Hans Kummerlöwe beim Ministerium eingebracht.

Siehe vor allem: Teschler-Nicola Maria und Berner Margit, Die Anthropologische Abteilung des Naturhistorischen Museums in der NS-Zeit; Berichte und Dkumentation von Forschungs- und Sammlungsaktivitäten 1938-1945, Seite 5.

Bild links: Im Bombentrichter finden sich unzählige Inschriftenfragmente, die nur sehr mühsam zusammengesetzt bzw. zugeordnet werden können.


Exkurs: Dr. Richard Pittioni

Unter besonderer Berücksichtigung Eisenstadts, des ehemaligen jüdischen Viertels, des Landesmuseums, der Wolfsammlung und unserer privaten Synagoge

Der Prähistoriker Richard Pittioni war prägend für die Urgeschichtsforschung des 20. Jahrhunderts in Österreich. Unzählige Publikationen sprechen für sein wissenschaftliches Schaffen, Auszeichnungen und Ehrungen für sein fachliches Ansehen. […] Abgesehen von fachlichen Publikationen erscheint der Name Pittioni in Texten, die sich im relevanten Kontext mit der Zeit des Nationalsozialismus auseinandersetzen. Einerseits findet Pittioni darin Erwähnung als Opfer des NS-Regimes, dem die Lehrbefugnis aberkannt und das in die Provinz abgeschoben wurde, andererseits scheint Pittionis Name immer wieder in Publikationen auf, die sich mit anthropologischen Grabungen zur Gewinnung von Skeletten als Forschungsmaterial auf jüdischen Friedhöfen während der NS-Zeit sowie mit der Verwendung von geraubten Judaica auseinandersetzen.

Pittioni versuchte, den privaten Tempel Wolfs, den “Wertheimertempel"להעמיד אותו תחת הגנה על אנדרטה, שלא אושרה על ידי המשרד המרכזי להגנת האנדרטה, מכיוון שהדבר היה חסר ערך אמנותי ותרבותי מספיק. [...] הסיבה למאמציו של פיטיוני הייתה שצריך להרוס ולבנות מחדש את כל הגטו היהודי באיזנשטט. ב- 4 באפריל 1939 נבדק הגטו בכדי להבהיר את הנוהל הנוסף עם הבניינים, בהם נכח פיטיוני בנוסף לנציגי גופים שונים. הבתים בגטו תוארו כמוזנחים ולא מתאימים למגורים, אמצעי שיפוץ היו יקרים מדי. שיקולי ההגנה על מקדש אייזנשטט הרשמי והקמתו כמוזיאון יהודי נדחו אף הם בגלל המצב. רק בית הקברות היהודי ובית הקברות היהודי חנות יין וולף כמו כן מבנים השייכים למוזיאון הפרטי של וולף הוחרגו מההרס המתוכנן.

פרידמן אינה, ריצ'רד פיטוני הפרהיסטורי (1906-1985) בין השנים 1938 - 1945, כולל שנות האוסטרופשיזם ותחילת הרפובליקה השנייה, וינה 2013, עמוד 9; 46.


לפיטוני היו קשרים אינטנסיביים עם האוריינטליסט של אוניברסיטת וינה, בין היתר, ד"ר ויקטור כריסטיאןאשר יחד עם פרופסורים אחרים מכונה "הפרופסור לצלבי קרס" מאז 1924 (ואגב, מורה ל פרופ 'קורט שוברט war, der Christian als “philosemitischen Nazi” bezeichnete), und mit Josef Wastl, dem Leiter der Anthropologischen Abteilung des Naturhistorischen Museums. Dieser hatte 1939 die Ausstellung “Das körperliche und seelische Erscheinungbild der Juden” initiiert. Wastl war 1932 der NSDAP beigetreten und hatte eine illegale Betriebszelle am Naturhistorischen Museum gegründet, hielt einen Schulungskurs für Parteifunktionäre zum Thema Rassen- und Vererbungslehre und führte Vermessungen an Kriegsgefangenen sowie an im Wiener Stadion inhaftierten “staatenlosen” polnischen Juden, die danach ins KZ Buchenwald deportiert wurden, durch. Wastl war auch an der Hebung und Inventarisierung von Skeletten des jüdischen Friedhofs Währing beteiligt.

Siehe Friedmann Ina, a.a.O., Seite 47; bes. Fußnote 365.

Zwischen Sommer 1941 und Frühjahr 1943 erfolgten drei Phasen von Grabzerstörungen und Exhumierungen. […]

Um insbesondere die Gründungsväter und verdiente Mitglieder der IKG vor Leichenschändung zu bewahren, exhumierte eine Gruppe von Juden unter dem Leiter des Friedhofsamts, Dr. Ernst Feldsberg, in mehreren Etappen ab Juni 1941 die Angehörigen von dreizehn prominenten Familien, darunter Nathan Arnstein, Michael Lazar Biedermann und Isak Löw Hofmann von Hofmannsthal. Die Gebeine wurden in Einzelgräber am neueren jüdischen Teil des Wiener Zentralfriedhofs, Viertes Tor, umgebettet.

קיל מ., AaO

בשנת 1941 הוצאו ונקברו בסך הכל 127 איש בשתי המחלקות היהודיות בבית העלמין המרכזי בוינה, ראו במיוחד וולף-אריך אקשטיין, מחקר היסטורי להכנת שיקום קברים של אלה שהוצאו מבית הקברות הישראלי בוורינג בשנת 1941/42 ובבית הקברות המרכזי, שער רביעי, קבוצה 14 א 1941/42 ו -1947 נקבר מחדש, וינה 2015 (pdf).


תמונה משמאל: הרמן טודסקו, סיטונאי, בנקאי, מנהל ה"גלוגניצר אייזנבאן ", נולד 21 בנובמבר 1791 וינה, נפטר ב- 23 בנובמבר 1844, וינה, בת 53, הוצתה ב- 10 בדצמבר 1941, קבורה בבית העלמין המרכזי, שער הרביעי, 16 בדצמבר 1941. הקבר (ללא הכבוש) בבית הקברות היהודי בוורינג שופץ לאחרונה.

תמונה אמצעית: קבר הרמן טודסקו בבית העלמין המרכזי בשער הרביעי.


ב- 8 בינואר 1942 החליטו חברי מועצת העיר הווינאית [...] לנטוש את כל בתי הקברות היהודים בווינה. בית הקברות וויירינגר הפך לאזור ירוק ומקדש ציפורים באמצעות התערבות זהירה של רוברט קראוס, פקיד במשרד התרבות בוינה.

קיל מ., AaO


תמונה משמאל: כתובת קבר משה ארון הנניג (באותה תקופה עדיין לא "הוניגסברג"): בגרמנית, אך עם אותיות עבריות: "... טבק ובמאי דמוי חותם ...".

תמונה אמצעית: פרנסיסקה (פרדל) סולצר, נולדה הירשפלד מהוהנמס, אשתו של החזן סלומון סולצר, נפטרה בעיר וינה 494 בגיל 46 ב- 10 ביוני 1855, קבורה ב- 11 ביוני 1855. טקסט: "האישה והאם הבלתי נשכחת" ו"הילדים אסירי תודה "(אחרי הכל 16!).


מה קרה ומה לא קרה?

יוזמות ופרויקטים פועלים מזה שנים רבות לשיפוץ ושיפוץ בית הקברות היהודי בוורינג. דיווחנו על כך שוב ושוב, למשל כאן.

בין 1992 ל -1998 ניהל הפרויקט "בית הקברות היהודי בוורינג כמקור להיסטוריה החברתית של יהודי וינה בשנים 1784 - 1874 במכון להיסטוריה יהודית באוסטריה“:

מאגר מידע נרחב נוצר כתוצאה מפרויקט מחקר של משרד הפדרציה לחינוך, מדע ותרבות בין 1992 ל- 1998.

ב -8,600 ערכים הוא מכיל את השמות, מקום המוצא, הכתובת, הכיבוש, תאריכי החיים, סיבת המוות ומספרם הקברי של אותם יהודים הקבורים בבית העלמין היהודי בוורינג. בפרויקט לשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן בתל אביב העריכו שלמה שפיצר וצוותו את כתובות המצבות.

למרבה הצער, התוצאות מתפרסמות רק באופן חלקי ולכן אינן נגישות לקהל גדול יותר.
מלבד פרסומים בודדים ונערכים באופן קבוע ימי התנדבות, לא קרה עד כה הרבה.

עם יוצא מן הכלל אחד בולט:
כבר בשנת 2012 צירף טראודה טריבל את כל ספרי המוות של IKG (אגב, ללא צו ציבורי וללא מימון!) המשפיעים על בית הקברות היהודי בוורינג (וינה), עיין במאמר הבלוג שלנו "מאגר נתונים חדש עם כ- 29,000 ערכים משנת 1784 - 1879“.

עדכון רציני ומקיף של בית הקברות היהודי בוורינג נדרש בדחיפות הוא עדיין רחוק.

עמותה שהוקמה לאחרונה נותנת תקווה:

גינטר הברנק הקים את העמותה בשנת 2017 "שמור את ורינג הקברות היהודי". דוברת העמותה היא דר.ב ג'ניפר קיקרט. בהצהרת המדיניות נכתב בין היתר:

העמותה "להציל את בית הקברות היהודי בוורינג" שמה לעצמה למטרה לתמוך בקהילה היהודית בווינה באמצעי השיפוץ הנדרשים. לשם כך נאספים תרומות, מוקם מוזיאון קטן, מתנדבים עבודות התנדבות להפחתת גידול הצמחים, ומתארגנים סיורים קבועים להעלאת המודעות הציבורית למקום חשוב זה בוינה.

המוזיאון היהודי האוסטרי באייזנשטדט שמח לתמוך בעמותה, במיוחד אם בנוסף לאמצעי השיפוץ המתוכננים, הוא כרוך גם בתיקון יסודי רציני ואיחור ממושך של בית הקברות המפורסם הזה, המהווה מסמך ייחודי של תרבות, אמנות, כלכלה וינאית וינאית בתקופת בידרמאייר הולך.

באופן ספציפי זה אומר שנעבור ברציפות את התמלילים העבריים (יש אלפים כאלה), ואם אפשר, נתרגם אותם, אך בכל מקרה נקרא את הנתונים החשובים ביותר, נעבד דיגיטציה ובעיקר - נפרסם אותם באופן מקוון.

תכנית פרויקט: שוואות תשע"ז / יוני 2019.



Links zum Projekt


אין הערות zu Zwischen Park, Vogelschutzgebiet und einem ‘Haus der Ewigkeit’

אבני הזיכרון

ORF, Religionen der Welt, “Steine der Erinnerung”, Sendung vom 17. März 2018 Die Steine und Tafeln der Erinnerung sollen nach dem Willen ihrer Initiatoren auf die Lebensgeschichten der ehemaligen jüdischen…

ORF, Religionen der Welt, “Steine der Erinnerung”, Sendung vom 17. März 2018


האבנים ושלטי זיכרון לעיין בסיפורי חיים של התושבים היהודים לשעבר על ידי הרצון מיוזמיה. חלק מהחברים רוצים לבנות איתו אבן קבר קרוביהם המתים - אז במקום אבן הקבר הלא קיים של זיכרון עבור המקום שבו חברי הקדיש, התפילה המסורתית מדבר המת.

המופע הוא עדיין 6 ימים ספריה של ORF זמין.

אין הערות כדי מצבת זיכרון

“Im Namen des deutschen Volkes”

היום הבינלאומי של האביב לזכר קורבנות השואה 2017 לציון יום הזיכרון ב -27 בינואר, אנו מספקים מסמך זמן מציק של מקוונים בספטמבר 1938 (מקור: פרטים). היהודי ...

היום הבינלאומי של האביב לזכר קורבנות השואה 2017

לרגל יום הזיכרון ב -27 בינואר אנו מספקים מסמך הזמן מציק ספטמבר 1938 באינטרנט (מקור: פרטי).
איש העסקים היהודי ליאו ארמון הצליח לברוח עם משפחתו לדרום אמריקה, צאצאי היום גרים צ'ילה.

Hofstattgasse 7, Wien XVIII

7 Hofstattgasse, XVIII וינה, מקור: initiative-denkmalschutz.at


  • Wohnungsaufkündigung 1938, Seite 1

    דף 1

  • Wohnungsaufkündigung 1938, Seite 2

    דף 2

  • Wohnungsaufkündigung 1938, Seite 3

    דף 3

  • Wohnungsaufkündigung 1938, Seite 4

    דף 4


תעתיק

בשם העם הגרמני!

בית-המשפט המחוזי דבלינג ידי ד"ר השופט המחוזי לוץ כשופטים במקרה של

התובע: הרמיוני Hawlik, פרטי, 18 וינה, 7 Hofstattgasse,
נגד
נאשם: ליאו טירה, איש עסקים, 18 בווינה, Hofstattgasse 7

מוכר בגלל הפסקה לימין:

HG. K סיום 1464-1438 מוכרז תקף הנאשם אשם, Hofstattgasse 7 שכרה דירה לא. 9 לעבור שהתפנתה (1938) התובע בתוך המשך נאלץ המועד בנובמבר ה -18 בבית של וינה. הצהרת עלות הושמטה.

סיבות:

וציין כי הנאשם היהודי (לא-ארים) היה, התקיים סיום הנושא, היו שכנגדה התנגדויות מועלות כפי כלומר, הדירה כפופה לחוק שכר הדירה, הנאשם לא היה כל הגינות או, ו שְׁכוֹבֶת התקלקלה אף אחד. אגב נאשם לא יכול להשיג דירה אחרת.

המבקש הצביע על התלות של שכירת דירה זו של יישוב סכסוך זה, בעוד הנאשם הודה להיות יהודי כדי להיות מעורבים כיום הגירה בכלל, אשר, עם זאת, למנוע הפורמליים משך לא ידוע.

בית המשפט הגיע בשל השיקולים הבאים Stattgebung של סיום. הסיבות להפסקת החוק להשכרה אינן ממצות. לדברי § 19, para. 1, MG. החכירה עשויה להסתיים עבור מטרה טובה. בהקשר זה, ההערה סבובודה מוביל אל חוקים אלה מצביעים כי הכרת סיבה מיוחדת להפסקה קלה יותר אם השאלה לא תהיה תשובה לשאלה בחיוב, כי קבילות הסיום ממוקמות גם את האינטרס הציבורי (עמ '208).
זהו המקרה מכמה סיבות. ראשית, את צורכי הדיור הדחופים של דיור עבור בחור ידוע לבית המשפט; החוק אינו לשמה, אלא כדי להבטיח את הקהילה הלאומית, נדרש לצורכי הגנתם של אנשים שנמצאים במרכז שירותים משפטיים. בראש מערכת ערכים כאלה לפרט והעם שחייו צריך, ב מטרה מסוימת של צרכי הדיור וסיפוק שלה, המהווה את אחת מדרישות המפתח של שגשוג ההווה והעתיד של העם. סובלים בחור Insolange עם מצוקת הדיור גדולה ועל-ידי כך בפרנסתם של אנשים מושפעים באופן משמעותי, ההודעה חייבת כמו במקרה זה לייחס אינטרס ציבורי חשוב מסיבה זו לבדה (שליטה וטען חיי משפחה גרמנית).

Sieht man von dieser materiellen Seite jedoch ab, so muss auf Grund nachstehender grundsätzlicher Erwägungen die Wichtigkeit der vorliegenden Kündigung anerkannt werden: nach dem nationalsozialistischen Umsturz strebt die Staatsführung eine reinliche und durchgreifende Scheidung zwischen Volksgenossen deutschen oder artverwandten Blutes einerseits und den Angehörigen jüdischen Blutes andererseits an. Dass ein Jude nicht Volksgenosse sein kann, vielmehr aus der deutschen Volksgemeinschaft ausgeschlossen ist, liegt in der Natur der Sache begründet und ist im Reichsbürgergesetz vom 15. 9. 1935 verankert, welches nunmehr auch auf das Land Österreich Anwendung zu finden hat. In einer Reihe besonderer gesetzlicher Bestimmungen wird dahin Sorge getragen, dass die Angehörigen des jüdischen Volkes von jenen des deutschen Volkes abgesondert werden, indem das jüdische Volk in seine eigenen Lebensbezirke verwiesen und ihm die bisherigen Möglichkeiten enger und engster Beziehungen und Verbindungen mit dem deutschen Volke genommen werden. Es soll in alle Zukunft das jüdische Gastvolk in politisch kultureller und biologischer Beziehung vom deutschen Volk getrennt und geschieden werden. Der Grundsatz, dass zwischen Juden und Deutschen keine wie immer geartete Gemeinschaft, und zwar weder eine Volksgemeinschaft noch Haus- oder Gastgemeinschaft bestehen dürfe, ist im politischen wie sonstigen Leben des deutschen Volkes führend geworden, weshalb dem einzelnen Hauseigentümer in Beobachtung dieser Grundsätze ein weiteres Belassen eines jüdischen Mieters nicht zugemutet werden kann, wenn, wie hinzu kommt, die Wohnung für Angehörige deutschen oder artverwandten Blutes dringlich benötigt wird. Hierin liegt nicht der Kündigungsgrund des § 19/2,Pkt. 3, MG., sondern ein solcher eigener Art, erwachsen aus der öffentlich geforderten Trennung der bisher vermengten Volksangehörigen in allen Belangen des Lebens.

עם זאת, העובדה היא סיבה חשובה כמשמעותו § 19.1 MG. העניין היה אפוא להחליט כאמור.
מאז עלויות שטרם נרשמו, היווה אמירה על זה.

בית המשפט המחוזי דבלינג, אבט. 4
וינה, 9.9. 1938


אין הערות zu “Im Namen des deutschen Volkes”

‘Vom Burgenland in alle Welt’ – Buchpräsentation und Vortrag

Das Österreichische Jüdische Museum lädt herzlich ein zu “Vom Burgenland in alle Welt” Georg Gaugusch Buchpräsentation und Vortrag mit Bildern Donnerstag, 15. Dezember 2016, 19.00 Uhr Österreichisches Jüdisches Museum Dauer:…

המוזיאון היהודי האוסטרי מתכבדים להזמינך

“Vom Burgenland in alle Welt”

גיאורג Gaugusch

מצגת הספר ולהרצות עם תמונות

יום חמישי, 15 בדצמבר 2016, 19:00

מוזיאון יהודי אוסטרי

משך: כ 60 דקות

בשל עניין רב אנו מבקשים הזמנת מושבים ל -9 בדצמבר 2016:

  • טלפון: 43 (0) 65,145 2682
  • לכל E-Mail: info@ojm.at


ביום חמישי שעבר היה בווינה, הכרך השני של ספרו המונומנטלי של ההיסטוריון גיאורג Gaugusch "מי שהיה פעם. הבורגנות הגבוהה היהודית של וינה 1800-1938, LR "הציג (ראה ORF פוסט לכך).
מראש על ידי המוזיאון היהודי האוסטרי מדד שם מלא (לפחות 34,000 שמות!) כולל רישום של כל הקשורים שמות של מקומות (20,000) באינטרנט.

כמובן, במיוחד ביחסים עם יהדות בורגנלנד עבורנו עניין מיוחד היו. למעשה, המחקר על ידי גיאורג Gaugusch להציע את האפשרות מסקרן את ההיסטוריה של היהודים בורגנלנד ולהמשיך ב אייזנשטדט אקסטרפולציה. כי סוף סוף את שמות בתי קברות יהודיים בורגנלנד קבור להחזיר את סיפוריהם.
אנחנו מאוד נלהבים כי המחבר ייתן הרצאה במוזיאון שלנו על בסיס דיוקנאות המשפחה הפרט על הרשתות ועל החשיבות העולמית של יהודי בורגנלנד.

Reitlinger-Mausoleum, Montparnasse, Paris

רייטלינגר-המאוזוליאום, מונפרנס, פריז

מיליון תיירים מבקרים מדי שנה בפריז, וביניהם לא מעט הקברות מונפרנס המפורסם. הוא טייל בנוף הזה, אתה בהכרח נתקלת בשתיים המוזוליאומים הגדולים בעיר הבירה הצרפתית - אלה של מש' רייטלינגרשחבריה נתקלו על בית הקברות היהודי הישן אייזנשטדט. אחד האישים המשפיעים ביותר של מתעוררים הונגרים היה גם במקור אייזנשטדט ברנהרד רוסט - בלעדיו ומבנים רבים משפחתו בבירה ההונגרית כנראה לעולם לא היה מגיע. צאצאי אייזנשטדט משפחת פולק מופיעים גם במקומות הכי פחות צפויים: אז אליס שטראוס היתה היורשת היחידה של מלך הוולס הווינאי יוהאן שטראוס, כמו צאצא של שושלת זו אייזנשטדט כמו חלקים גדולים של ברלין ומינכן המעמד היהודי העליון. רוב נציג הבודקים היה DH (דוד היינריך) פולאקמי ייסד את תעשיית ההנעלה באוסטריה ששם כמותג עדיין קיימים (Humanic).

או מי, במיונז Kuner אל אייזנשטדט היהודי? מי שחושב בית לוס ב רייכנאו אל אייזנשטדט היהודי? Eisenstädterin ג'וליה רוזנפלד היה נשוי מייסד Khuner Khunerwerke עמנואל והיו 13 ילדים. Mattersburger הרב אהרנפלד פיקח על ייצור כשרים. ועמנואל Khuner היה גם הבעלים של בית לוס ...

אבל לא רק אייזנשטדט, אלא גם בקהילות היהודיות האחרות בורגנלנד יצרו אישים של חיים בינלאומיים. בסביבות 1800, היה יליד סיטונאי וינה Kittsee יצחק Figdor ללא ספק יצואנית הצמר הגדול לאנגליה. נכדו אלברט נוצר בווינה אוסף מרשים של עבודות אומנות ויצירה - זה היה במכירה פומבית לאחר מותו בשנת 1927 ו מתפזר ברוח. מקושר הדוק Lackenbach המשפחה Schey erbaute eines der größten Wiener Ringstraßenpalais, die Nachkommen leben heute über den ganzen Globus verstreut. Edmund de Waal hat in seinem Weltbestseller “Der Hase mit den Bernsteinaugen” auch dieser Familie gedacht.


אין הערות zu ‘Vom Burgenland in alle Welt’ – Buchpräsentation und Vortrag

עברי - באתר ועם כל החושים שלך

Schon zum zweiten Mal kamen 7 Interessierte aus Salzburg, Kärnten und Bayern nach Eisenstadt zum fortgeschrittenen Hebräischkurs. So wie vergangenes Jahr wollten wir auch heuer das sonst übliche “Klassenzimmer” verlassen…

Schon zum zweiten Mal kamen 7 Interessierte aus Salzburg, Kärnten und Bayern nach Eisenstadt zum fortgeschrittenen Hebräischkurs. So wie vergangenes Jahr wollten wir auch heuer das sonst übliche “Klassenzimmer” verlassen und Gelerntes in der Praxis, vor Ort, anwenden und vertiefen. Dass es dabei nicht “nur” um Grammatik, Vokabeln und Syntax ging, muss nicht extra erwähnt werden. ;-)

Frauenkirchen

Gleich am 1. Tag fuhren wir nach einem Kurzbesuch am älteren jüdischen Friedhof in Eisenstadt in die ehemalige jüdische Gemeinde Frauenkirchen. Herr Franz Wegleitner, ehemaliger Lehrer, der sich seit vielen Jahren in zahlreichen Projekten rund um die Geschichte der Juden Frauenkirchens engagiert und verdient macht, nahm sich viel Zeit, um uns faszinierende Geschichten zu einzelnen Gräbern des in der Shoa nicht zerstörten jüdischen Friedhofs zu erzählen. Nach dem Friedhof besichtigten wir mit ihm noch den “בגן הזיכרון” am Standort der ehemaligen Synagoge, der am 29. Mai feierlich eröffnet wird.

  • Herr Wegleitner führt uns am jüdischen Friedhof Frauenkirchen
  • Jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Die ältesten Grabsteine am jüdischen Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Hindel Neufeld, 1910, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Völlig erodierter Grabstein am jüdischen Friedhof Frauenkirchen
  • Durch Erosion sind nur mehr Einleitungsformel und Schlusseulogie lesbar, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Rela Steiner, 1937, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Elijahu Zvi, 1917, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Mose (August) Goldstein, 1901, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Sehr schöner, aber leider stark erodierter Grabstein, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Chaja Sara, Tochter vom Schalom ...,  1820, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Gütel Kastner, 1927, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Völlig erodierter Grabstein am jüdischen Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Sarl Deutsch, 1935, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Grabstein Sarl Deutsch, 1935, jüdischer Friedhof Frauenkirchen
  • Standort der ehemaligen Synagoge, 'Garten der Erinnerung'
  • Standort der ehemaligen Synagoge, 'Garten der Erinnerung'
  • Standort der ehemaligen Synagoge, 'Garten der Erinnerung'


Kittsee

Am Nachmittag fuhren wir in die ehemals nördlichste der “sieben heiligen jüdischen Gemeinden” auf esterházyschem Grundbesitz, nach Kittsee. Frau Direktor Irmgard Jurkovich erwartete uns schon auf dem im Schatten des Kittseer Schlosses gelegenen jüdischen Friedhof mit seinen 230 Gräbern. Frau Jurkovich beschäftigte sich schon in ihrer Zeit als Leiterin der örtlichen Hauptschule jahrzehntelang intensiv mit der jüdischen Geschichte von Kittsee, ihr enormes Wissen und ihr Engagement beeindruckte uns alle in höchstem Maße.

  • Irmgard Jurkovich führt uns am jüdischen Friedhof Kittsee
  • Der jüdische Friedhof Kittsee im Schatten des Schlosses
  • Jüdischer Friedhof Kittsee
  • Heute sind nur mehr wenige Grabsteine (einigermaßen) gut lesbar, jüdischer Friedhof Kittsee
  • Heute sind nur mehr wenige Grabsteine (einigermaßen) gut lesbar, jüdischer Friedhof Kittsee
  • Jüdischer Friedhof Kittsee
  • Völlig erodierter Grabstein, jüdischer Friedhof Kittsee
  • So gut wie nicht mehr lesbare Inschrift, jüdischer Friedhof Kittsee
  • Grabstein des vorletzten Rabbiners von Kittsee, Meir Abeles, 1887, jüdischer Friedhof Kittsee


בית הקברות המרכזי של וינה

Am Freitag verließen wir das Burgenland und machten uns auf den Weg nach Wien. Die jüdischen Abteilungen auf dem Zentralfriedhof Tor IV und Tor I an einem Tag waren ein ambitioniertes Vorhaben. Eine der bekanntesten und besten Genealoginnen, Traude Triebel, erklärte die Bedeutung von Grabinschriften, besonders auch von hebräischen, für die genealogische Arbeit. Nach dem Besuch des Grabes Paul Rosenfeld aus Frauenkirchen und der “herrenlosen” (sic!) exhumierten Gräber von Döbling auf Tor IV wechselten wir am Nachmittag in die jüdische Abteilung von Tor I, laut Eigenaussage eine Art Zweitwohnsitz von Traude Triebel ;-), die hier auch gleich ihre eigene Familie besuchen konnte. Auf beiden Toren liegen etwa 150.000 Menschen begraben.
למותר לציין כי המוזוליאומים המרהיבים נוצרו על שער 1, כמעט סוג של ניגוד לקברות בורגנלנד האורתודוקסי של היום הקודם:

מרקוס אנגל, בן של מלאך אהרון בוניהד של הסחר הגיע בשנת 1860 ל וינה והקים כאן יחד עם וילהלם וייס תחת השם M. אנגל & וייס בית לייצא. בשביל זה הבית בנקאות המניה מרקוס אנגל גדל בווינה לי, 32 Schottenring, הגיעו לעושר רב על ידי מרקוס אנגל. המאוזוליאום המונומנטלי שלו בבית הקברות המרכזי בווינה הוא אחד המונומנטים הקבר הגדול הקברות הזה (ראה להלן התמונות בשורה 3).

Gaugusch ג'ורג, שפעם היה. הבורגנות הגבוהה היהודית של וינה 1800-1938, AK, וינה 2011 534

מרתק במיוחד הם בחלקה הספרדית הייתה בשער 1. וינה של המאה ה -19 חלה קהילה ספרדית משמעותית. השמות המוקדמים ידועים: קמונדו נסים, Eskenasy, עמר דה מאיו, וכו 'מעניין, אנו מוצאים gerademal 10,000 אנשי הלידה Heiratsmatriken מן 1845 כדי 1938.
עבורנו, אנחנו בסופו של דבר להפוך את הסיורים האלו במסגרת קורס עברית למתקדמים, היה מעניין גם כי אנחנו כמובן בווינה רק אל קברי ספרדים כטקסט המבוא של כתובות קבר עברית מצ'ק למצוא. ראיתי כי עד כה רק בבית הקברות היהודי בטריאסטה. בגרמניה, קצת יותר מ 50 מסמכים שנמצאו על זה, וזה עם כמה יוצאים מן הכלל, כל בבית הקברות היהודי המבורג-אלטונה. עם זאת, יש לא כפי שפורסם קיצור, אבל תמיד: מצבת קבורת.

  • Grab von Paul Rosenfeld aus Frauenkirchen, 2003, Zentralfriedhof Wien, Tor 4
  • Mit Genealogin Traude Triebel vor den 'herrenlosen' exhumierten Gräbern aus Döbling, Zentralfriedhof Wien, Tor 4
  • Ehrengräbergruppe: Gerhard Bronner, Friedrich Efraim Torberg, Arthur Schnitzler, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Grab von Oskar Schiller aus Eisenstadt, 2005, Zentralfriedhof Wien, Tor 4
  • Eines der wenigen Gräber mit ausschließlich hebräischer Grabinschrift bei Tor 4: Antonia Händler, 2002, Zentralfriedhof Wien
  • Grab von Dr. Bernhard Wachstein, 1935, Bibliothekar der Isr. Kultusgemeinde Wien, Zentralfriedhof Wien, Tor 4
  • Grab von R. Aharon Jedhua Halevi, 30 Jahre Rabbiner der Synagoge Favoriten, November 1929, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Mausoleum Marcus Engel, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Traurig: Fast alle Kupferrosetten gestohlen: Grab von Ludwig v. Pollak, 2005, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Grab von Jonas Kraemer, 1905, mit Freimaurersymbol, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Grab von Josef ben MORENU Jehuda Arje Pressburger, 1901, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Sefardische Abteilung: Helene Russo, 1899, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Sefardische Abteilung: Abraham Leon Cohen, 1894, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Sefardische Abteilung: Brüder Schlomo David Asriel und Schmuel David Asriel, Helene Asriel, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Sefardische Abteilung: Grab von Isak Semo, 1907, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Sefardische Abteilung: Grab von Camilla de Majo, 1924, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Sefardische Abteilung: Grab von Julie Baruch aus der türkischen Gemeinde Wien, 1899, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Beachtenswertes Gedicht am Grabstein von Sidonie Grünwald-Zerkowitz, 1907, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • 1945 durch Fliegerbomben zerstörtes Mausoleum von Moriz Benedikt, 1849-1920, Herausgeber und Chefredakteur der Neuen Freien Presse, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Gedenktafel für tausende nicht zuordenbare Grabsteinfragmente an der Mauer, Zentralfriedhof Wien, Tor 1
  • Tausende nicht zuordenbare Grabsteinfragmente an der Mauer, Zentralfriedhof Wien, Tor 1


אני יכול לחזור לעצמי בלבד: אני מעריץ כל / n יחיד / n כמובן משתתף עבור התשוקה שלו / שלה לשפה העברית. ואני באמת שמח במיוחד כי המועד בשנה הבאה גם נחתם! :-)


אין הערות כדי עברית - באתר ועם כל החושים שלך

In der Judenstadt

Das Österreichische Jüdische Museum lädt herzlich ein zur Lesung “In der Judenstadt” Claudia Erdheim Wann: Sonntag, 22. Mai 2016, 10.30 Uhr Wo: Österreichisches Jüdisches Museum   Ein wenig beachtetes Kapitel…

Das Österreichische Jüdische Museum lädt herzlich ein zur Lesung

“In der Judenstadt”

Claudia Erdheim

Wann: Sonntag, 22. Mai 2016, 10.30 Uhr

Wo: מוזיאון יהודי אוסטרי

 

Ein wenig beachtetes Kapitel der österreichischen Geschichte wird in dieser Erzählung lebendig: Wien 1624. Mit all ihrem Hab und Gut auf Eseln und auf Wagen ziehen die Juden aus der Inneren Stadt in den Unteren Werd, der heutigen Leopoldstadt. Voll Mut und Hoffnung, in der neuen Judenstadt unter dem Schutz des Kaisers friedlich leben zu können, machen sie sich auf den Weg. Es gibt Verleumdungen und schließlich sogar einen Mord. Doch all das ist nichts gegen das eigentliche Verhängnis des Himmels, das noch auf sie wartet.

Website von Claudia Erdheim.


אין הערות zu In der Judenstadt

ממצא:

סלקטורים גנרי
התאמות מדויקות בלבד
חיפוש בכותרת
חפש תוכן
חיפוש בהודעות
חפש בדפים
rl_gallery
סינון לפי קטגוריה
Abbazia / אופטיה
ב'חדר
אבנפורת
פיומה / רייקה
בית הקברות אייזנשטדט (מבוגרים)
בית הקברות אייזנשטדט (הצעיר)
בית הקברות מקויברסדורף
בית הקברות מטרסבורג
קברות טריאסטה
פרידהוף ורינג
Genealogie
Krmchs
תרבות ואמנות
חיים ואמונה
מתנות / מזכרות
פודקאסטים
Salischtschyky / זאלשצ'יקי
אירועים
nach oben